סף תנאי הקבלה לכל עבודה בין אם היא סזיפית או אפילו עבודה משרדית פשוטה..

הוא שתהיה "טיפה" מלומד….

מה זה אומר בישראל שלנו?

תואר ראשון מינימום, שתרגומו מעשית זה ארבע שנים במקרה הטוב של לימודים סביב השעון עבור כל מקצוע לא משנה מה זה יהיה..

אבל בל נשכח שמי שלא זכה ללמוד תורה, לא סתם דוד המלך אמר "מכל מלמדי השכלתי"…

מכל לימוד הכי קטן בכל תחום שהוא, אדם יכול ללמוד ממנו מוסר והנהגה טובה לחיים..

מה לומדים מקריעת ים סוף?

ננסה לבאר זאת במקצת:

אומרת התורה הקדושה בביאת בני ישראל אל ים סוף (יד,טו):

"ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו, ואתה הרם את מטך ונטה את ידך על הים ובקעהו ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה, ואני הנני מחזק את לב מצרים ויבאו אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו ברכבו ובפרשיו".

ויש כאן דבר הטעון ביאור – מדוע משה רבינו היה צריך לזעוק מקירות ליבו להקב"ה, לכאורה היה צריך לומר משה להקב"ה: "עשית להם ניסים בארץ מצרים, עשר מכות, גרמת לפרעה להסתובב בפיג'מה באמצע הלילה, מדוע אני זה שצריך לזעוק? כל אחד מהם אפילו שחטא ושרו של הים לא רצה לקרוע עבורו את הים (כמו שמצינו במדרש : "מה אלו עובדי ע"ז אף אלו עובדי זרה") יש לו דין של "בית מקדש", שיכול להתעלות ממקום פחיתותו ולהתקרב אליך ולזעוק אליך הוא בעצמו? איך הם יסעו בלא לעשות זאת? ואיך אני יעשה זאת?

אלא כותב יסוד נפלא באמונה הגאון ר' אליהו אליעזר דסלר זצוק"ל בעל ה"מכתב מאליהו" (המהדורה החדשה, ח"ה עמוד 343):

"מהי נאמנות? כח של חוזק ותוקף פנימי ואמיצות הדעת, כמו מי שנכנס לברית עם חבירו ולא יזוז מהתחייבותו בכל מחיר. זוהי אמת פנימית ואחריות במצפון, כאמרם ז"ל "ונאמן בבריתו" (ברכות נט.) הנאמן יעמוד עד קצה אפשרותו נגד כל אונס וכל רצון ותאוה הסותרים למסירותו למשימה שנטל על עצמו וכן הנאמן לא יגע במה שהופקד אצלו ולא יקח לעצמו אפילו כמלוא נימא".

אמונה – זה כמו חייל בסיירת מטכ"ל!!!

אף אחד לא אמור להוזיז ולא לנסות להוזיז, כי יודעים את העבר של מפקד הגדוד, ואת העבר והניסיון העשיר של הרמטכ"ל…

ומצאתי לזה חבר ברש"י (ד"ה "דבר אל בני ישראל"): "אין להם אלא ליסע, שאין הים עומד בפניהם, כדאי זכות אבותיהם והאמונה שהאמינו בי ויצאו, לקרוע להם את הים (מכילתא)".

וזו גם הייתה הנאמנות הגדולה שגילו בה בני ישראל על שפת ים סוף, שלא צריך להיות מלומדים בשביל להאמין בה', מספיק כשרואים את הניסים הגדולים, אי אפשר לתאר בשירה יותר מזה…

"ויאמינו בה' ובמשה עבדו"!!!

שובר אפילו את מידת ה"דין" שהייתה מתוחה באותה שעה!! (אור החיים).

כי כל אדם גם אם יש לו ניסיונות באמונה, הוא בגדר "בית מקדש" שיכול להתעלות מכל המקומות של הקשיים…

צריך לזכור את זה תמיד, ו-ל-צ-ע-ו-ק להקב"ה!!!

הבה ונראה מעשה נפלא (מידות טיש, ח"א, עמוד 64):

"כמה חסידים של ר' צבי אלימלך מדינוב, בעל ה"בני יששכר" רצו פעם לנסוע לרבם, אולם לא היה להם כסף להוצאות הדרך. נתן להם אחד החסידים עצה, היות ובעירם גר עשיר אחד גדול שלא התברך בילדים, ולכן כדאי להשיא לו עצה לנסוע אל הרבי לבקש ממנו שיברכו בבנים, ובינתיים יסעו עימו החסידים לדינוב. מצאה העצה חן בעיני החסידים, הלכו אל העשיר חשוך הבנים, וסיפרו לו על גודל צדקתו של רבם ועל כוחו הגדול בשמים להשפיע עליו ברכה להיוושע בזרע של קיימא..

הסכים העשיר וחיכה מתי יכנס אל הרבי, וכשנכנס סיפר לרבי על צרתו, והרבי ברכו שיזכה לבנים קיימים. העשיר היה איש פשוט והייתה לו אמונה תמימה בה' ובמשה עבדו, וכיון שהתברך מפי הרבי, האמין בברכה בלב שלם. ומיד כשיצא מבית מדרשו של הרבי, הלך אל השוק וראה שם מישהו שמוכר עריסות של תינוקות.

אמר העשיר לעצמו:
הרי הרבי בירך אותי שיוולד לי בן, הבה ואקנה עריסה לתינוק שעתיד להיוולד לנו".

אמר ועשה, וחזר לבית המדרש עם עריסה חדשה. פגשו אותו החסידים והתפלאו למה הוא קונה עריסה חדשה, וכשסיפר להם את אמונתו בדברי הרבי, היו כמה חסידים שחייכו על תמימותו.

אך כשסיפרו זאת לבני יששכר, גער ואמר:

תדעו שעל ידי אמונה בלבד, אפשר להוריד ישועה מהשמיים, אבל אם אדם עושה פעולה ממשית כמו שעשה העשיר המאמין הזה, שהלך וקנה עריסה לתינוק, אין ספק בליבי שבוודאי יוושע בקרוב!".

וכך היה…

שנזכה.

 שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים והאהובים!!!

ולא לשכוח לשיר ולשמוח בשבת זו מעל ומעבר למידה ולמשקל בס"ד..

המאמר מוקדש השבוע לרפואתו השלמה בקרוב:

של בני יקירי

יונתן בן ספיר רעיה זיע"א.

ולהבדיל:

לעילוי נשמת הצדיק הקדוש 

ר' יצחק אבוחצירא זיע"א  זצוקלל"ה.

מחבר הפיוט "אעופה אשכונה".